אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים
בְזיכרונות שהוא זוכר כשכולם
שוכחים, בְפצעים שֶהוא סוֹבל כשכוּלם
שמחים, בְשתיקות שֶהוא שותק כשֶכולם
צוחקים, בְחיוכים שהוא מחייך כשכוּלם
שוֹתקים, בְסדקים שהוּא עוֹצר כשכוּלם
ממשיכִים, בְראיות שֶהוא אוסף כשֶכולם
משלִיכִים, בְפתחים שהוא מגלה כּשכּולם
מסתירִים, בְשכחה שהוא שוכח כשכולָם
זוֹכרִים, אדם פוֹדה נפשוֹ
בְּמעשִים קטנִים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה