קול קבצני/ אלחנדרה פיסארניק

וַאֲנִי עוֹד מְעִזָּה לֶאֱהֹב

אֶת צְלִיל הָאוֹר בְּשָׁעָה מֵתָה,

אֶת צֶבַע הַזְּמַן בְּקִיר נָטוּשׁ.

בְּמַבָּטִי אִבַּדְתִּי הַכֹּל.

כָּל כָּךְ רָחוֹק לְבַקֵּשׁ. כָּל כָּךְ קָרוֹב לָדַעַת שֶׁאֵין.