יום שני, 30 בינואר 2017

שיר ערש/ טל ניצן

דַּמִּי לָךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם
שֶׁאַתְּ עוֹצֶמֶת עֵינַיִם
אַתְּ נִשְׁכַּחַת מִלֵּב.

דַּמִּי לָךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם
שֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת נִבְעֶרֶת כְּמוֹ יֶלֶד
אַתְּ נִשְׁכַּחַת מֵאֵיזֶה לֵב.

דַּמִּי לָךְ שֶׁבְּכָל פַּעַם
שֶׁאַתְּ נִרְדֶּמֶת בְּלִי חֲשָׁד בְּלִי מָגֵן
בְּלִי מוֹרָא, אַתְּ נִשְׁכַּחַת מִן הַלֵּב
הָאֶחָד שֶׁבּוֹ רָצִית לִהְיוֹת זְכוּרָה.

*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה