השיר שלא כתבתי/ ריימונד קארבר

הנה השיר שעמדתי לכתוב
מוקדם יותר, אבל לא כתבתי
כי שמעתי אותך נעה בשנתך.
בדיוק חשבתי שוב
על אותו בוקר ראשון בציריך.
איך התעוררנו לפני הזריחה.
לרגע לא ידענו איפה אנחנו, אבל יצאנו
החוצה למרפסת שהשקיפה למטה
על הנהר, ועל החלק העתיק של העיר.
ופשוט עמדנו שם, נאלמים.
עירומים. מביטים בשמיים מתבהרים.
כה נרגשים ומאושרים. כאילו
שמו אותנו שם
בדיוק ברגע הזה.